<h1>תמים דעים להראב"ד סימן קע"ה</h1>
<h2>דף יט.</h2>
ירושלמי ר' יהושע בן לוי שאל לריש לקיש מהו ליקח בתים מן הע"א בשבת אמר ליה תני בשבת מותר. כיצד הוא עושה מראה לו כיסים של דינרים והע"א חותם ומעלה בערכאות. שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת דכתיב [יהושע ו'] וכה תעשה ששת ימים. וכתיב וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים. וכתיב עד רדתה ואפי' בשבת. ואני הכותב ראיתי לבעל ספר העיטור שכתב בהלכות מילה אגב מילי אחריני כל מילי דמצוה עבדינן ע"י ע"א דמשום שבות לא דחינן מצוה. וקרוב אני לומר דהדלקת נר בשבת דמצוה בשעת אכילה מדליקין ע"י ע"א בשבת ולא עדיף צרכי חולה שאין בו סכנה מקיום מצוה בזמנה דאמרי' וכותבין עליו אונו ואפי' בשבת (גיטין ח':) ואסיקנא אומר לע"א ועושה. ואע"ג דאמירה לע"א שבות משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו בה רבנן הכא נמי לא שנא ומחבר זה הביא עוד בכלל דבריו והא דגרסי' בעירובין (ס"ז:) ההוא ינוקא דאשתפוך (חמימין) [חמימיה] אמר רבא ליתו לי' מגו ביתא אמר ליה אביי והא לא עירבו. א"ל נסמוך אשתוף והא לא שותפו (אמרו) [נימרו] ליה לע"א וליתי לי[ה] אמר אביי בעי לאותובי ליה למר ולא שביק לי רב יוסף דאמר רב כהנא כי הוינן בי רב יהודה אמרי בדאורייתא מותבי תיובתא והדר עבדי עובדא בדרבנן עבדי עובדא והדר מותבי תיובתא.
